בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' מכלול מרכז לילד ולמשפחה בני ברק ואח'

החלטה

כללי

בפני בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית על סך 78,320.64 ₪, שהוגשה על ידי המשיב בסדר דין מקוצר בגין חוב כספי של המבקש 2, וכאשר כנגד המבקשים 1, 3 ו- 4 ניתן זה מכבר פסק דין.

טענות הצדדים

המשיב טוען כי פתח למבקשת 1, עמותה, חשבון בנק ובמסגרת זו ניתן לה אישור למשיכת יתר מחשבונה וכנגד התחייבויותיה להשיב את חובה. המבקשת 1 לא עמדה בהתחייבויותיה ולא שילמה למשיב את כלל התשלומים שהתחייבה, ונותרה חייבת סך של 78,320.64 ₪. המבקש 2, ערב בערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום כלפי המשיב ולפירעון מלא של כלל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו למשיב מהמבקשת 1. נטען כי המבקש 2, הנו בעל עניין בתאגיד – המבקשת 1, וכפי שמופיע בהצהרת הערב.

לטענת המשיב, המבקש 2 אינו מתכחש לערבותו הבלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של המבקשת 1, אך מיתמם ומתחמק מכך שכבעל עניין בעמותה, כמורשה חתימה בחשבונה וכאביה של המבקשת 4, שהנה מנהלת ומורשית חתימה בעמותה, ידע ואף היה עליו לדעת, את מצבה הכספי של המבקשת 1. המשיב טוען כי המבקש 2 הודה בבקשתו למתן רשות להתגונן ובסעיף 22 לתצהירו, שתמך בבקשה זו, כי כאשר נפתח החשבון סוכם שמסגרת האשראי בחשבון המבקשת 1 תעמוד על כ 20,000 ₪, ונטען כי במהלך חקירתו הודה המבקש 2 כי נכח בסניף המשיב במועד פתיחת החשבון ואף אישר כי חייב 20,000 ₪. נטען כי המבקש 2 הודה כי חתם על טופס הצהרת ערב, וטענתו שלא הבין על מה חתם הועלתה לראשונה בסיכומים. כמו כן, נטען שבבקשתו למתן רשות להגן, הודה המבקש 2 כי היה מורשה חתימה בחשבון יחד עם בתו, המבקשת 4, וכי צורף כאחד ממייסדיה.

המשיב טוען כי המבקש 2 הנו ערב שחתם על ערבותו בעודו בעל עניין בתאגיד, מורשה חתימה בחשבון המבקשת 1, ומשכך, מנוע ומושתק מלטעון כי לא ידע על המתנהל בחשבון, עת הגיעה העת לפרוע את החוב כלפי המשיב. עוד נטען, כי המבקש 2 הודה שלא ביקש לראות את דפי החשבון של המבקשת 1. המשיב טוען כי יש לדחות את טענת המבקש 2 לפיה, במשך 4 שנים לא קיבל מהבנק דפי חשבון של העמותה, וזאת כאשר המבקש 2 לא מחה, לאורך כל התקופה האמורה, בפני המשיב למעט בשיחת טלפון אחת שלטענתו ניהל עם המשיב. נטען כי את טענותיו של המבקש 2, לפיהן לא היה מעורב בעניינים אלו מאחר וסמך על בתו, המבקשת 4, שתנהל את הדרוש, יש לדחות מאחר והן מתצהירו והן מחקירתו, עולה כי המבקש 2 גילה שליטה ובקיאות בעניינים הכלכליים של המבקשת 1. המשיב טוען כי כל גרסתו ומטרתו של המבקש 2 הנה התחמקות מתוצאות ערבותו לחובות המבקשת 1 כלפי המשיב. לעניין הפסקת האשראי, נטען כי טענותיו של המבקש 2 בהקשר זה, נטענו בעלמא וללא כל פירוט.

המבקש 2 טוען כי המשיב החתימו על מסמכים ללא כל הסבר, ועל אף היותו כבן 93 המתקשה בהבנה ובראייה. כמו כן נטען כי במעמד החתימה שונה ותוקן נוסח הצהרת הערב וללא מתן הסבר בעניין, ולראיה, העדרה של חתימה נוספת ליד התיקון האמור. כמו כן, נטען כי היחידים שרשאים לחתום על מסמכי המבקשת 1 הנם המבקש 2 והמבקשת 4 יחדיו ומשכך חתימת המבקשת 4 לבד או יחד עם המבקש 3 אינה בעלת נפקות כלשהי. משכך, כל מסמכי מסגרות האשראי שנחתמו, למעט מסגרת האשראי הראשונה, הנם חיובים שלא כדין והמבקשת 1 או ערביה אינם צריכים לשאת בתשלומם.

המבקש 2 טוען כי הוחתם על כתב הערבות הבלתי מוגבלת בסכום, כבעל עניין בתאגיד וזאת בניגוד לדין ולפסיקה. כמו כן, נטען כי המשיב הפסיק למבקשת 1 את האשראי באופן חד צדדי וללא מתן הודעה מוקדמת. המבקש 2 טוען כי דרש לקבל את כלל המסמכים שנחתמו בעניין הקצאת האשראי בחשבון המבקשת 1, אך קיבל לידיו רק חלק ממסמכים אלו. לעניין הגדלת מסגרות האשראי, נטען כי ניתן להיווכח שחתימתו אינה מופיעה במסמכים אלו ואף בהסדר החוב מיום 06.12.2010, חתימתו של המבקש 2 חסרה, ומשכך מוגבלת חבותו לסך של 20,000 ₪ לכל היותר. המבקש 2 טוען כי אינו בעל עניין במבקשת 1, וכל מעורבותו מסתכמת בתואר, ומעמד של כבוד שניתן לו כאחד ממייסדיה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בחומר שבתיק, והדיון אני מחליט לדחות את הבקשה לגבי הסך של 20,000 ₪ ובאשר ליתרת הסכום הנתבע, 58,320.64 ₪, אני מחליט ליתן רשות להגן.

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 310). בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק, כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן (ראה: ע"א 620/06 חברת טמאט קאופמן סילבר נ' אטלי, (פורסם בנבו)). הלכה זו סוכמה לאחרונה ע"י כבוד השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, (פורסם בנבו).

המבקש 2, הודה למעשה בקיומו של חוב כלפי המשיב בסך של 20,000 ₪ הן בתצהירו והן בחקירתו, משכך אני סבור כי על המבקש לשלם למשיב חלק חוב זה והבקשה ביחס לסכום זה נדחית. מאידך, וביחס ליתרת התביעה, אני סבור שבדוחק, המבקש הציג בפני בית המשפט, פירוט מספק באשר לגרסתו, אשר יכול ויהא בו הגנה אפשרית. לא ראיתי לקבוע כבר בשלב זה, כי בפני "הגנת בדים" ולגבי היתרה, ושתוצאתה דחיית הבקשה. בכל מקרה, הטענות לעניין דרך הפסקת האשראי, אינן מפורטות דיין, והבקשה בהקשר זה נדחית.

לאורך השנים, הורחבו גבולות הגזרה של האחריות הבנקאית כלפי הלקוחות בפסיקת בתי המשפט. גדרן והיקפן של החובות אינו סטטי, אלא מושפע הוא, מטיב מערכת היחסים הקונקרטית העומדת לדיון. בין יתר הגורמים המשפיעים על אופייה והיקפה של החבות ניתן למנות את היקף ומשך ההיכרות עם הלקוח, זהותו ואופיו של הלקוח, גילו והשכלתו. כמובן, אין הרשימה האמורה רשימה סגורה, ואף אין מדובר בגורמים שנבחנים במנותק אחד מן השני, אלא מדובר בגורמים המקיימים קשר ביניהם, ויחדיו מתגבשים לכדי תמונה שלמה, התוחמת את גבולות הגזרה האמורה, שבין פלוני/ת לבין הבנק.

עת נדרשים למערכת היחסים שבין בנק ללקוחו, ולחובות הנדרשים בעניין, יש לתת משקל לגילו של הלקוח הספציפי, אין לקוח בן 18 כבן 40 או כבן 90. בענייננו, המבקש 2 הנו אדם כבן 93 אשר על פי דבריו, אין שמיעתו והבנתו כתמול שלשום, ונטען כי לא נתנו לו הסברים מספקים ואף את אלו שניתנו לו, לא הבין. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ובהינתן השלב הדיוני, ולאור השינויים שנערכו במסמכים וללא חתימות נוספות, וכאשר קיימות טענות באשר להיקפה של החבות ותוקפה של ההרשאה וכאשר נטען על ידי המבקש 2, שהחתימות המופיעות, אינן מחייבות את המבקשת 1, וזאת בשל אי התקיימותה של הדרישה לקיומן של שתי חתימות, האחת של המבקש 2 והאחרת של המבקשת 4, יש ליתן רשות להגן. כמו כן, עולה כי על פניו, יש צורך לברר השפעתה ומשקלה של טענה להעדר חתימתו, על מסמכי הגדלת האשראי.

אציין כי אך מובן הדבר, שקביעה שעניין דורש בירור, אין משמעו קביעת ממצא סופי בעניין, על פניו, הגנת המבקש 2 מעוררת קשיים, שעל חלקם עמד המשיב, אך לא ראיתי שיש בקשיים אלו, להביא לדחיית הבקשה כהגנת בדים, ו/או נעדרת סיכוי כלשהו, וכבר בשלב זה, ולנוכח כללי השלב הדיוני.

סוף דבר

לגבי הסך של 20,000 ₪, לגביו נדחית הבקשה, המשיב זכאי לפסק דין חלקי, לפי התביעה, ובצירוף חלק אגרה יחסי, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, ושכ"ט לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, צמוד ונושא ריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

לגבי היתרה, לגביה ניתנת כאמור רשות להגן, אני מורה:

1. תצהיר המבקש 2 יהווה כתב הגנה.